תגית: מה זה דיאלוג פתוח

הסברים על גישת הדיאלוג הפתוח ל-3 קהלים: בני משפחה וחברים מודאגים, אנשים במשבר נפשי ומטפלים. (גללו עד החלק שמתאים לכם.)

  • הזמנה למטפלים אשר מתלבטים אם להפנות מטופל לד"פ (מה זה דיאלוג פתוח? #3)

    אם אתם חשים שהמטופל או המטופלת שלכם נמצאים במשבר נפשי ההולך ומחריף, ועל מנת שיעברו אותו בשלום (ואולי אפילו בהצלחה) יש צורך שהם יפגש וישוחחו עם משפחתו וגם/או עם מעגל החברים שלו… 

    אני מזמין אותך להציע לו לפנות אל צוות אזורי של דיאלוג פתוח.

    מה זה דיאלוג פתוח?

    דיאלוג פתוח היא גישה ותיקה שפותחה בפינלנד בתחילת שנות ה-80 ונחקרה מאז פעמים רבות. היא התפרסמה בכל העולם בשנות האלפיים המוקדמות כשמחקרי אורך הראו שהיא מסוגלת להביא לתוצאות מרשימות בטיפול בפסיכוזה ראשונה. לאחר מכן אף ארגון הבריאות העולמי המליץ עליה כגישה הומנית ומועילה. בבסיסה דיאלוג פתוח היא גישה מערכתית – מזמינים את מעגלי התמיכה של האדם לפגישה, בין אם יש ביניהם קשרי דם או לא, ופותחים בשיחה המונחת על ידי שתיים או יותר מלוות-מטפלות בגישה. במהלך הפגישה מגיעים להבנות ולהחלטות משותפות. דיאלוג פתוח מבקש ליצור מרחב בו אפשר לדבר בחופשיות יחסית על הכל. האמונה העומדת בבסיסו היא שהדיאלוג הזה מרפא ומחבר.

    באיזה מקרים נכון להפנות לצוות של דיאלוג פתוח?

    אף על פי שכאמור, הגישה ידועה ביעילותה במקרים של פסיכוזה ראשונה, של דיכאון חריף ובעוד כל מיני משברים "פסיכיאטריים" (כלומר, חריפים יחסית), ניתן גם לעבוד בגישה עם משברי חיים מסוגים אחרים. עיקר העניין הוא ברצון – האם המטופל או המטופלת שלכם מעוניין להיפגש עם בני משפחתו או חבריו? האם הוא רוצה להניע מולם שיח בנושא שמעסיק או מטריד אותו? אם הרצון ישנו, תוכלו אתם לברר אם גם אתם מרגישים צורך במעטפת טיפולית מעין זו עבורו. ייתכן שאתם חשים שהסיוע הפרטני שאתם מעניקים להם, לא מספיק בנקודה זו בזמן ואתם מאמינים שהגיע הזמן לתגבור טיפולי מסויים. זה מקומו של הדיאלוג הפתוח. 

    מהו מקומם של המטפל הפרטני ואשת השיקום בתוך הדיאלוג הפתוח?

    בדיאלוג פתוח נהוג לעתים להזמין גם מטפלים פרטניים וגורמי סיוע אחרים (לדוגמא, עובדת מהלשכה לשירותים חברתיים – כלומר, מהרווחה) אל תוך מעגל השיח. מכוון שבכל פגישה נבחן מחדש הרכבו של המעגל, ייתכן שתרצו להצטרף לפגישות הראשונות, להגיע מדי פעם לפגישה או פשוט להשתתף בכל הפגישות. אם אתם חושבים להפנות את המטופל או המטופלת שלכם לצוות של דיאלוג פתוח, אנא שיקלו זאת כאפשרות לתמוך במטופל שלכם. 

    אך שימו לב: הדיאלוג הפתוח לא בא להחליף את הטיפול שלכם, הוא בא להשלים אותו. בין אם אתם עובדים בארגון (ציבורי או פרטי) שמספק לו את הליווי הזה או שאתם מטפלים עצמאיים – הגישה מכילה עמוק בליבה את הכבוד לעשייה שלכם. 

    צורה נוספת ותכלית אפשרית לפגישות יכול להיות תיאום בין גורמים טיפוליים שונים. אם אתם מרגישים שנכון לבצע פגישה בה גורמים שונים המטפלים באותה משפחה או קבוצה ישוחחו ביניהם – זה גם כן יכולה להיות סיבה טובה לזמן צוות של דיאלוג פתוח.

    כיצד מתבצעת ההפנייה בפועל?

    דיאלוג פתוח מתרחש בדרך כלל בביתו של אחד מחברי המעגל (ויכול זה להיות ביתו של כל אחד מהחברים במעגל, לא רק המטופל או המטופלת שלכם), ישנה חשיבות רבה למקום מגוריו של המטופל שלכם. גם אם הרצון הוא שהפגישה לא תתקיים אצלו או אצלה אלא במקום אחר, בררו איזה מין צוותים פעילים באזורכם. אם ישנה עדיפות לפגישה בזום, למשל משום שבני המשפחה פזורים בכל רחבי הארץ או העולם, המיקום הגיאוגרפי חשוב פחות.

    אם אתם חיים באזור תל אביב, רמת גן גבעתיים והסביבה, או שאתם פתוחים לאפשרות של טיפול בזום – אתם מזומנים לפנות אליי, עו"ס איתי קנדר, ואוכל לספק לכם מידע נוסף על הגישה. אני מלווה מוסמך בדיאלוג הפתוח הנמצא כעת בסופם של הלימודים המתקדמים של הגישה. מאז 2019 אני עובד עם משפחות רבות בדיאלוג פתוח וקצרתי שבחים רבים. בנוסף, לימדתי את הגישה במסגרת עבודתי בדפ"י (ארגון שמטרתו היא להביא את הדיאלוג הפתוח לישראל, שהייתי אף ממקימיו).

    צרו איתי קשר:

    אם אתם גרים ומנהלים את חייכם באזור אחר, אפשר לפנות לאחד מהמלוות שרשומות באינדקס המלוות באתר של דפ"י. חפשו אותו ברשת.

  • הזמנה לאדם שמעוניין לדבר עם המעגל החברתי והמשפחתי שלו ולא יודע איך (מה זה דיאלוג פתוח? #2)

    אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים לסבול יותר את המצב שבו אתם נמצאים, שאתם מפוחדים, שאתם מדוכאים, שעולמם קורס במגוון דרכים, ושאתם רוצים לרתום את המשפחה והחברים שלכם לתהליך של ריפוי, או לחילופין פשוט לומר להם משהו ולא יודעים איך לעשות את זה לבד, כלומר – לא יודעים איך לעשות את זה בצורה שלא מביאה רק לכאב ולמעגליות – אם זה מצבכם, אני מציע שתפנו אל מלווים בגישת הדיאלוג הפתוח, והם יסייעו לכם. 

    מה זה דיאלוג פתוח?

    כשפונים אל מלווים או מלוות בגישה, הדבר הראשון שצריך לברר הוא – את מי אתם רוצים להזמין לפגישה הראשונה? אתם קובעים, ולא המלווים. אחר כך מקיימים את הפגישה במקום שבו נוח לכם. לרוב, פגישה זו תתקיים בביתכם אך אפשר גם לקיימה במקום אחר. המטרה העיקרית של הפגישה היא – להבין יחד מה קורה. המלווים בגישת הדיאלוג הפתוח לא מכריחים אף אחד לדבר, לא נותנים תרגילים ולא שיעורי בית. אנחנו כאן עבורכם, כדי לעזור לכם לדבר אחד עם השניה. 

    איך זה יכול לעזור לי?

    בעזרת הדיאלוג הפתוח, אנשים מוצאים שפה משותפת עם האנשים שקרובים אליהם. הם מצליחים להסביר את החוויה הנפשית שהם עוברים, את התפיסות והאמונות שלהם. השפה המשותפת הזו עוזרת גם כדי להפיג את הבדידות וגם כדי להגיע לכל מיני החלטות יחד. אולי אתם רוצים לצאת מבית ההורים ולא יודעים איך לעשות את זה? אולי אתם צריכים שידאגו לכם בצורה ממשית (עם אוכל, לדוגמא) ורוצים לגייס את המעגל שלכם לזה, אבל, שוב, לא בטוחים איך להציג את הרעיון ולעשות את זה? בדיאלוג פתוח דברים מעין זה הם מקובלים ושגרתיים. גם צרכים אחרים יכולים לקבל מענה – כך או כך, אנחנו כאן כדי לחשוב יחד עליהם.

    במה זה שונה מטיפול משפחתי רגיל?

    דיאלוג פתוח הוא חלק מקבוצת הגישות המערכתיות, אבל יש כמה דברים שמייחדים אותה. ראשית כל, לפגישות יכולים להצטרף גם אנשים שאינם חברי המשפחה הגרעינית – חברים, קולגות, ואפילו מטפלים פרטניים. שנית, אנחנו כאן עבורכם, בלי אג'נדה ולכן גם בלי כפייה. מעגל הנוכחים קובע את הנושאים, ואנחנו מסייעים לכם לדבר עליהם. שלישית, כאמור, אנחנו בדרך כלל עובדים בבתים. זה לא לגמרי יחודי לדיאלוג הפתוח, אבל באופן יחסי זה גם לא שכיח.

    האם תכפו עלי טיפול תרופתי? אשפוז? דברים אחרים?

    ככלל, המלווים והמלוות של שעובדים בגישת הדיאלוג הפתוח לא כופים דבר על המטופלים שלהם. ההגעה לפגישות עצמה אינה חובה. כמובן שייתכנו שיחות על הנושאים האלו – כדורים פסיכיאטרים ואשפוז פסיכיאטרי – ואולי גם למלוות תהיה דעה בנושא, אך אנחנו (שוב, ככלל, ואם השאלה הזו מעסיקה או מפחידה אותכם, כדאי לדון בזה) לא כופים נתיב פעולה על אף אחד. אנחנו גם לא מנסים לשכנע אף אחד ללכת בנתיבים האלו. דרכנו היא לא דרך השיכנוע אלא ההקשבה והשיח השיוויוני. כמובן שזה לא סותר את עובדת היותנו אנשים בעלי נסיון ודעה, ולעתים נביע אותה, אבל המרחק בין הבעת דעה או הצעת הצעה לבין שיחרור פקודה או התוויית דרך קשיחה הוא מרחק גדול.

    אם מישהו מהמשפחה/חברים/קולגות שלי לא רוצה להשתתף בפגישה, מה עושים?

    עיקרון האי-כפייה תקף גם כאן. נוכל לדבר על המניעים של אותו אדם לדחות את ההצעה להשתתף במפגש, אבל לא נוכל להביאו בכוח. 

    כיצד פונים ומזמינים צוות של דיאלוג פתוח?

    חשוב למצוא צוות שפועל באזור המגורים שלכם. באתר של דפ"י – דיאלוג פתוח ישראל, הבית של קהילת הדיאלוג הפתוח בארץ – אפשר למצוא אינדקס של מלווים ומלוות. אתן את הלינק עוד רגע, אבל קודם כל הייתי רוצה להציע את עצמי. 

    אם אתם חיים באזור תל אביב, רמת גן גבעתיים והסביבה, או שאתם פתוחים לאפשרות של טיפול בזום – אתם מזומנים לפנות אליי, עו"ס איתי קנדר, ואוכל לספק לכם מידע נוסף על הגישה. אני מלווה מוסמך בדיאלוג הפתוח הנמצא כעת בסופם של הלימודים המתקדמים של הגישה. מאז 2019 אני עובד עם משפחות רבות בדיאלוג פתוח וקצרתי שבחים רבים. בנוסף, לימדתי את הגישה במסגרת עבודתי בדפ"י (ארגון שמטרתו היא להביא את הדיאלוג הפתוח לישראל, שהייתי אף ממקימיו).

    צרו איתי קשר:

    אם אתם גרים ומנהלים את חייכם באזור אחר, אפשר לפנות לאחד מהמלוות שרשומות באינדקס המלוות באתר של דפ"י. חפשו אותו ברשת.

  • הזמנה לאדם שדואג לבן משפחתו או חברו שנראה שנמצא במשבר נפשי (מה זה דיאלוג פתוח? #1)

    האם ישנו מישהו בחייכם, מישהו שקרוב לליבכם, ועובר כרגע משבר? האם אתם רוצים מאוד לעזור לו ולא יודעים איך? אני מציע לכם לפנות לצוות של דיאלוג פתוח כדי שיסייע לכם.

    מה זה דיאלוג פתוח?

    דיאלוג פתוח היא גישה מערכתית-משפחתית לטיפול במצבי משבר חריפים כגון פסיכוזה, דכאון וכו'. במסגרתה מזמינים קבוצה של אנשים לשיח, שביצירתו ובהנעתו מסייעים זוג מלווים או או מלוות. בדיאלוג פתוח אנחנו שואפים לפתוח, להרחיב ולחקור יחד את החוויות השונות שלנו. אין זה אומר שהשיח הוא נעים תמיד. אנחנו מיומנים גם לעבודה עם שיח סוער. 

    מה אם האדם במשבר לא יגיע לפגישה או יגיע רק לפגישה אחת?

    ישנה תשובה קצרה ותשובה מפורטת לשאלה הזו. בקצרה: לא נוכל לאלץ אף אחד להשתתף בפגישות. בפירוט: גם אם האדם לו אתם דואגים לא יגיע לפגישה כלשהי וגם אם הוא לא יגיע לכל הפגישות, עדיין אנחנו מוצאים שבמרבית המקרים ישנה תועלת בפגישה. למשל, אפשר לדבר על הדאגות שלכם ועל מה שאפשרי לעשות איתן. בנוסף, לפעמים, אם הפגישות ממשיכות, אותו אדם יכול להסתקרן ולהגיע לפגישה. 

    האם תוכלו לשכנע אותו לקחת תרופות או ללכת להתאשפז?

    לא, דיאלוג פתוח לא נועד להפעלת לחץ היקפי על אדם כדי שיילך בדרך מסויימת בעולם בריאות הנפש. נוכל אבל כן לפתוח את הנושאים האלו ולדון בהם בצורה מכבדת עבור כל הנוכחים: מדוע ישנה בקשה שמישהו אחר ייטול כדורים מסויימים? מדוע ישנו סירוב למלא את הבקשה? וכו'. אנחנו מאמינים שמתוך שיח מהסוג הזה יכולות להיווצר החלטות טובות, שמתאימות למירב המשתתפים והן גם מחזיקות יותר זמן ולא מתפוררות עם סוף הפגישה.

    איך אפשר לדבר עם אדם שנמצא בפסיכוזה/במאניה/בדיכאון חריף אם הוא לא מחובר למציאות?

    ניסיוננו מראה שהדבר לא רק אפשרי, אלא הוא גם חיוני. המחקר מראה זאת גם כן. בהתחלה לרוב קשה לקשור שיח עם אדם שנראה שנמצא רחוק ממך, שמדבר בשפה שלא ברורה לך, אבל עם הזמן, פעמים רבות חזינו בהתקרבות ובהתבהרות. עם הרבה סבלנות אנשים מצליחים להבין טוב יותר זה את זה. על כל פנים, אנחנו לא פועלים כדי "להחזיר את האדם למציאות". האדם מוצא את דרכו לאיזה מציאות שנראת לו מתאימה. אנחנו שם כדי לחבר בתקווה בין מציאויות. אם זה נשמע עמום – זה דווקא מאוד ממשי בפועל. משיחה יוצאות הבנות משותפות, אפילו אם מתחילים בנקודות מוצא רחוקות מאוד. 

    אז מה בעצם תוכלו לעשות עבורנו?

    לסיכום, דיאלוג פתוח מציע שיח במקום הכי דחוף. לעתים נראה שבזמן משבר צריך למהר ולתת מענה דחוף שאינו שיח, ולפעמים זה יכול להיות המקרה, אבל אנחנו מאמינים שברוב המקרים דווקא השיח מתאים שם, בשיאו של המשבר.

    כיצד מתבצעת הפנייה בפועל?

    דיאלוג פתוח מתרחש בדרך כלל בביתו של אחד מחברי המעגל (ויכול זה להיות ביתו של כל אחד מהחברים במעגל, לא רק המטופל או המטופלת שלכם), ישנה חשיבות רבה למקום מגוריו של המטופל שלכם. גם אם הרצון הוא שהפגישה לא תתקיים אצלו או אצלה אלא במקום אחר, בררו איזה מין צוותים פעילים באזורכם. אם ישנה עדיפות לפגישה בזום, למשל משום שבני המשפחה פזורים בכל רחבי הארץ או העולם, המיקום הגיאוגרפי חשוב פחות.

    אם אתם חיים באזור תל אביב, רמת גן גבעתיים והסביבה, או שאתם פתוחים לאפשרות של טיפול בזום – אתם מזומנים לפנות אליי, עו"ס איתי קנדר, ואוכל לספק לכם מידע נוסף על הגישה. אני מלווה מוסמך בדיאלוג הפתוח הנמצא כעת בסופם של הלימודים המתקדמים של הגישה. מאז 2019 אני עובד עם משפחות רבות בדיאלוג פתוח וקצרתי שבחים רבים. בנוסף, לימדתי את הגישה במסגרת עבודתי בדפ"י (ארגון שמטרתו היא להביא את הדיאלוג הפתוח לישראל, שהייתי אף ממקימיו).

    צרו איתי קשר:

    אם אתם גרים ומנהלים את חייכם באזור אחר, אפשר לפנות לאחד מהמלוות שרשומות באינדקס המלוות באתר של דפ"י. חפשו אותו ברשת.