שגעון נחשב, שלא בצדק, למצב של התנהגות חסרת פשר. משום כך, אנשים בעלי אבחנות פסיכיאטריות הם השעירים לעזעזל האולטימטיביים במרבית התרבויות מסביב לעולם. מה שהוא חסר פשר, אפשר לקשר לכל דבר אחר שנדמה לנו נטול משמעות, הזוי ומוזר – יהיה זה רצח אכזרי או גאונות חד-פעמית, נדירה. מתוך שנהיה מעצם הגדרתו מנותק מהמרקם החברתי והשפה המקומית, המשוגע הפך להיות פח האשפה של כל המיסתורין, בין אם מהסוג הטוב או הסוג הרע.
בדרך כלל הדברים הכי לא הגיוניים עבור האדם הממוצע יהיו אלו שנטועים בצורה הכי חזקה בתוך האדיאולוגיה השקופה של החברה בה הוא חי. מה שנראה הכי ביזארי הוא פשוט מה שיושב במרכזה של נקודת העיוורון הקולקטיבית.
מעשה הרצח ההמוני האחרון בארה"ב, מה שנקרא Mass Shooting, עירער מאוד את החברה הצפון-אמריקאית. 17 ילדים נרצחו במהלך האירוע הזה.
התכיפות של מעשי הרצח הללו, יחד עם כל שאר המאפיינים שלהם, הופכים אותם לתופעה ארה"בית באופן מובהק, לא פחות משריצות האמוק היו אופייניות לאי מלאיה שבדרום-מזרח אסיה.
מדובר בתופעה יחודית, תלויית תרבות, תלויית מדיניות ותלויית פילוסופיה לוקאלית.
ודווקא בגלל זה, כל מה שממרקרים האמריקאים לאחרונה בנוגע לאירוע הזה, הוא שהרוצח היה בעל אבחנה פסיכיאטרית ושהוא נטל כדורים אנטי-דכאוניים. זה הפך להיות הסבר פופולארי מאוד (וכמובן שטראמפ גם השתמש בו בציוציו). הסברים חלופיים, כמו היות הרוצח אנטישמי מוצהר שביצע את מעשה הרצח בתיכון שבו מחצית מהתלמידים הם יהודים, מטואטאים לעת עתה מתחת לשטיח.
חלק מהמשתנים שמעצבים את התופעה של רציחות המוניות בארץ הזו, כמו מדיניות אחזקת הנשק, הופכים עתה לנושא שיחה חשוב בחברה. אבל גם כשהם מדברים על שינוי המדיניות, הארה"בים מדברים בעיקר על "להפסיק למכור נשק לחולי הנפש".
ובכנות?
אני בעד.
אני בעד כל דבר שיצמצם את אחזקת הנשק בחברה המפורקת והמשברית הזו.
ואני גם בעד, כי את האנשים בעלי האבחנות אפשר להגביל מאוד, וזה בקושי ישנה משהו. אני באמת בעד כי אני חושב שזה יבהיר לאזרחי ארה"ב כמה באמת בלתי מספק הוא הצעד הזה. כלומר, כמה הבעיה היא לא בבעלי האבחנות, אלא בדברים גדולים וחמורים בהרבה. לזה בכל אופן אני מקווה, משום שאני לא מאמין שהטלת האשמה על בעלי האבחנות הפסיכיאטריות מסייעת לריפוי חברתי. אני מאמין בלב שלם שצורה זו של שימוש בהם כשעירים לעזעזל מעכבת את השינוי בצורה נוראית ואפילו פתולוגית.
נגזר מכך שהסטיגמה היא חסם אדיר-ממדים, וכשהיא תיפול, היא תאפשר שינוי פרדיגמטי השווה לגודלה.
[לדיון בפוסט (בפייסבוק): לחצו כאן.]