פאסיב-אגרסיב ושאלות רטוריות הן שתי צורות שיח מרתקות בעיניי. הן מרתקות אותי כי הן מראות כמה מרובד ומלא סתירות הוא הדיאלוג האנושי. פאסיב-אגרסיב זו תקיפה באמצעות נסיגה, שחרור של המרחב הבין-אישי והתרתו לוואקום האלים. אני שקט, ורק אתה מדבר, יוצא שאתה תוקפני, והתוקפנות שלי היא לעשות אותך לתוקפני. אני חסר פנים, נטול רצונות, אדם ללא …
To be a soft reflection, For someone's other side, Reveal obstructed mysteries, For when our will is blind, Too bated with inflection, For when the darkness hides – I could be your light, Could you be mine? Gentle mirror. (Poemss – Gentle Mirror) יחסים בין בני אנוש הם הכל חוץ מפשוטים: מבוך מראות שבו הכל …
'תאהב את עצמך' זה ציווי חברתי הרסני בטירוף שמסווה בשפה ניואייג'ית-פסיכולוגיסטית מתקתקה. לפני הכל, זו אמירה שמעוררת התנגדות גדולה: למה אני צריך לאהוב את עצמי? כי אף אחד אחר לא יאהב אותי? וההתנגדות הזו מטרימה את ההמשך – במקום להיפתח לאפשרות שאדם אחר יאהב אותי, ידאג לי, ירצה בטובתי, יתעניין בי, ברגושתיי, במחשבותיי, (אף על …
'הכל בראש שלך', 'תפסיק להשליך עליי את הפחדים שלך',… ועוד מיליון ביטויים ומונחים ששגורים בשפה היומיומית שלנו, פותחו במקור על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים. זה מדהים כמה כולנו קרפלינאים ופרוידיאנים – גם ילד בן 5 בריב עם חבריו, בני גילו, נמצא בתוך מסגרות תרבותיות מסויימות, והמסגרות הללו רוויות לגמרי באדיאולוגיות טיפוליות. בהקשר הזה, המונח האהוב עליי …
בלי הלא-מודע נישאר עם הלא-נודע. אולי הדבר הכי קשה שצריך לעשות כל מי שעוזב את האסכולה האנליטית זה לוותר במידה מסוימת על מושג הלא-מודע. הלא-מודע הושרש כעקרון יסוד לא רק בתרבות הטיפולית (על אסכולותיה הרבות) אלא גם בתוך ההתרבות הכללית שלנו. זה נהיה למין אקסיומה בצורת החשיבה ה"נורמלית" שלנו. ה"לא-מודע" הוא רעיון שאומר שיש לכל …